<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן קס"ו</h1>
<h2>דף כא:</h2>
דין קיבולת בשבתות וימים טובים אסורה בתוך התחום בדבר (שקורין ו)מחובר. נשאל לר"ת מקבולת שקבל גוי אחד לקבלנות לבנות אותה קודם השבת או קודם המועד, אם יוכל ישראל בעליו להניח לעשות מלאכת קבלנותו בשבת או במועד. והשיב דמותר לעשות קבלנותו בשבת או במועד. וראייה מהא דאמרינן פ"ק דשבת [י"ז ע"ב] נותנין עורות לעבדן וכלים לכובס נכרי ושרו ליה ב"ה עם השמש. וכי תימא משום דעביד בצנעא, ונוכל להתיר דברים שבצנעא כגון למסור יריעות שלנו לארוג בבית גוי אבל בפרהסיא אסור משום דנראה כשלוחו של ישראל. לאו מילתא היא, דהא ריחיים דפרהסיא היא ושרו ב"ה דלית להו שביתת כלים פ"ק דשבת [י"ח ע"א], ואע"ג דהישראל נותן היום לטחון והם טחנום לישראל [בשבת]. וכל שכן קבלנותו דאיכא למימר קבלנותיה עביד. ולפי הירושלמי נראה דאיסור גמור בקיבולת שבת. והכי איתא התם [שבת פ"א ה"ח], אומנין גוים שהיו עושין עם ישראל בתוך ביתו אסור, בתוך בתיהם מותר אמר (רשב"ע) [רשב"א] בד"א בקבלנות אבל בשכירות אסור. בד"א בתלושין אבל במחובר לקרקע אסור. ובעיר אחרת בין בתלוש בין במחובר [מותר], ובלבד בקבלנות, אמר רבי שמעון בר כרסינה הלכה כרבי שמעון בשם רבי אליעזר.
<h2>דף לא:</h2>
ונראה לרבי כששולח יין ממקום למקום ויש על המגופה אותיות של ישראל ומס(י)פרים אותם למקום שנשתלחו שם, מותר. ולא חיישינן לזיוף, כי אין הגוי יודע לעשות תיבות של ישראל. אבל לכתחילה צריך שישתלחו אגרות, כי על ידי כן יהיה מירתת יותר הגוי, שמחשב שמא הכתב יגיד כיצד האותיות.
<h2>דף סט:</h2>
ונראה לרבי כששולח יין ממקום למקום ויש על המגופה אותיות של ישראל ומס(י)פרים אותם למקום שנשתלחו שם, מותר. ולא חיישינן לזיוף, כי אין הגוי יודע לעשות תיבות של ישראל. אבל לכתחילה צריך שישתלחו אגרות, כי על ידי כן יהיה מירתת יותר הגוי, שמחשב שמא הכתב יגיד כיצד האותיות.
חיישינן (לשיפא) [לשיכא]. פירוש נקב שעושין במגופת חבית החבית להיות (דיה) [ריח] היין יוצא. אבל לזה לא חיישינן שיעשה נקב בחבית או יתחוב סכין בדופני חבית ויוצא מן היין דרך דופנו. דכיון דמקלקל החבית מירתת [כיון] שמחזירין החבית להשולחין.
